אתר נגיש – על מה מדובר ומה החוק מחייב?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות השונות נועדו להסיר חסמים בכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לקבל שירותים באותה רמת נוחות ואיכות ככלל הציבור. במסגרת זו נדרשים בעלי אתרי אינטרנט (אך גם אפליקציות ומערכות מידע) העמודים לרשות הציבור להנגישם באופן שאפשרו לבעלי אנשים עם מוגבלות לעשות בהם שימוש כשאר הציבור.

18/01/2015

הנגשת אתר פונה לגולשים בעלי מוגבלות ראיה (כדוגמת עיוורון מוחלט, לקות ראיה, עיוורון צבעים), גולשים בעלי מוגבלות פיזית בשימוש בעכבר ומקלדת ומגוון לקויות נוספות כדוגמת לקויות למידה, קשיי התמצאות, חוששים מטכנולוגיה ועוד. הערכות שכ- 25% מהאוכלוסייה מוגדרים כבעלי מוגבלות כזו או אחרת!.

לאתרים נגישים מגוון יתרונות נוספים מעבר להרחבת קהלי היעד שיוכלו לעשות באתר שימוש ובהם ניתן לציין את שיפור חשיפת האתר במנועי חיפוש ושיפור תדמיתו של בעל האתר הפועל באחריות חברתית.

מהו אתר נגיש?

אתר נגיש הינו אתר אשר מאפשר גם לגולשים בעלי מוגבלות לעשות בו שימוש ראוי ובאותה רמת נוכחות העומדת לרשות ציבור הגולשים הכללי.
בכדי להשיג זאת נדרש בית התוכנה אשר מקים את האתר להתאים את האתר לתפעול באמצעות המקלדת בלבד, הגדרת יכולת להגדלת המלל המוצג, הצגת חלופה לתמונות המופיעות באתר ושימוש בתמונות בעלות חדות והפרדת צבע ברורה, הנחיות מילוליות למילוי טפסים ליד כל שדה, שימוש בקידוד HTML שמאפשר למערכות היודעות "להקריא" את האתר לגולש באמצעות קריין להבינו באופן ראוי ועוד.

מכון התקנים הישראלי אימץ בשנת 2013 את הנחיות הנגישות לאינטרנט WCAG 2.0 של איגוד התקינה הבינלאומי W3C, האמון על תקני רשת האינטרנט. התקן הישראלי נקרא ת"י 5568 ולפיו מתבצעת הנגשה לאתר.

רמות הנגישות השונות

אתרים מסווגים ל- 3 רמות נגישות:

• רמת נגישות בסיווג A: רמת נגישות בסיסית כוללת פתרונות תחליפיים לשימוש בצבעים, טקסטים חלופיים לקישורים, פעילות תקינה של עמודים גם ללא סקריפטים המשולבים בהם, הימנעות מתצורות מלל מסוימות וכדומה.
• רמת נגישות בסיווג AA: שימוש בגיליונות עיצוב (CSS), שימוש בגדלים יחסיים למלל ומרכיבי עיצוב, הימנעות מהפניות אוטומטיות ושינויים אוטומטיים בעמודי האתר, הקפדה על בניית טפסים באופן תקני וכדומה. רמת נגישות זו המחייבת גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור.
• רמת נגישות בסיווג AAA: קישורים מילוליים למפות תמונה, מידע אודות טבלאות נתונים, כלי ניווט והתמצאות מתקדמים וכדומה.

כל רמת נגישות כוללת את הדרישות מרמות הנגישות הנמוכות יותר וכן דרישות נוספות.

באיזה שלב של עבודה צריך להתייחס לנגישותו?

הקמת אתר נגיש מחייבת התייחסות לאורך כל שלבים של תהליך העבודה:

• בשלב האפיון יש להגדיר את נגישות האתר כיעד ולהקפיד לתכנן את מבנה האתר, התכנים והפונקציונאליות כנגישות.
• בשלב תכנון חווית המשתמש (UX) יש להגדיר את מבנה העמודים, השימוש הפונקציונאלי של מנגנוני הפעולה (כדוגמת טפסים או מנגנונים אפליקטיביים) וכדומה.
• בשלב עיצוב ממשק המשתמש (UI) יש לעצב את תבניות האתר, לבחור תמונות ויזואליות ולהגדיר שימוש נכון בצבעים.
• בשלב קידוד ה- HTML לתבניות עמודי האתר יש להקפיד על תמיכה במקלדת, הגדלה של מלל וכדומה.
• בשלב הפיתוח יש לוודא כי מערכת ניהול התוכן מחוללת עמודים באופן נגיש.
• בשלב הזנת התוכן יש להנחות את מנהל התוכן כיצד להזין תוכן נגיש ע"י הקפדה על שימוש במלל חלופי לתמונות, שימוש בתגי כותרת נכונים וכדומה.
• בשלב בדיקות הקבלה יש לשלב מבדק נגישות לוודא כי אתר האינטרנט תואם את דרישות תקן הנגישות ברמה הנדרשת.

מהם תוצרי תהליך ההנגשה?

מעבר להגדרתו של האתר כנגיש מומלץ לבצע מספר תהליכים משלימים בכדי ליהנות ממירב היתרונות של מאמץ ההנגשה:

• יש לציין במקום בולט באתר כי זהו אתר נגיש ומסביר פנים לגולשים בעלי מוגבלות.
• פניה לעמותת נגישות ישראל לקבלת "תו אתר אינטרנט נגיש".
• להצטרף למאגר הישראלי לאתרי אינטרנט נגישים.
• להוסיף הצהרת נגישות באתר הכוללת מדריך מסודר מה כלול בנגישות האתר, כיצד להפעילו באמצעות מקלדת ועכבר ולמי לפנות במידה ומתגלה בעיית נגישות כלשהיא.

מה הן דרישות החוק והתקנות מאתרים בבעלות המגזר העסקי והפרטי?

בישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998. מכוחו תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, בין תקנות אלו נכתבו גם תקנות נגישות השירות שנכנסו לתוקף בדצמבר 2013 ובתקנות אלו סעיף ספציפי ומפורט לעניין הנגשת אתרי אינטרנט (סעיף 35) ומה נדרש מבעל אתר האינטרנט לבצע בכדי לעמוד בתקנות ובחוק.
התקנות קובעות כי כל אתר חדש חייב להיות נגיש החל מה- 25 באוקטובר 2015 ואילו עבור אתרים קיימים חייבים לוודא כי כל תוספת או שינוי המבוצעים באתר יהיו נגישים החל מה- 25 באוקטובר 2015 והאתר כולו חייב להיות נגיש כולו החל מה- 25 באוקטובר 2016.

אכיפה וענישה

בעלי אתרים אשר לא יהיו נגישים במועדים הנקובים בחוק חשופים לקנסות וענישה במגוון מסלולים:

• המסלול הפלילי: המפר את התקנות עלול להיות חשוף להרשעה פלילית וכפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (כלומר, 150,600 ש"ח). כמו כן, ביהמ"ש רשאי, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.
• מסלול מנהלי: הפרת צו נגישות: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר את הצו לאחר שניתן, עשוי להיקנס בשיעור של 5% לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות. אם נעברה העבירה בידי תאגיד, עשוי להיקנס התאגיד בכפל קנס הקבוע לאותה עבירה.
• תביעה פרטנית במסלול האזרחי: כל אדם או ארגון יכול לתבוע את החייב בדרישה לבצע התאמות נגישות או לתבוע ל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד 50 אלף ₪. אם הוכיח התובע כי נגרם לו נזק כספי בסכום גבוהה יותר – הוא יוכל לתבוע גם אותו.
• תביעה ייצוגית במסלול האזרחי: כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות ו/או העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אלה יכולים לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים עם מוגבלות. כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. בתביעות ייצוגיות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ניתן לתובע פיצויים גם ללא הוכחת נזק וכאמור לאחר אישור בית המשפט.

פרופייל מתמחה בהקמת אתרי אינטרנט נגישים והסבת אתרי אינטרנט קיימים לאתרים נגישים בכל רמות הנגישות. מנהלי הפרויקטים, מעצבים ומפתחים עברו הכשרה מסודרת וצברו ניסיון רב לביצוע עבודה נגישה.

למומחי הנגישות שלנו ניסיון רב בהקמת אתרים נגישים והתאמת אתרים קיימים לאתרים נגישים:החל משלבי האפיון ותכנון חווית המשתמש (UX); דרך שלבי עיצוב ממשק המשתמש (UI), קידוד ה- HTML והפיתוח (במגוון פלטפורמות כדוגמת Microsoft.Net, SharePoint, WordPress ו- Prestashop); ועד ביצוע מבדקי נגישות מקיפים ובלתי תלויים והובלת תהליך לקבלת אישור נגישות מעמודת נגישות ישראל.

אל תהססו ליצור עמנו קשר לקבלת יעוץ ראשוני בחינם וללא כל מחויבות!